(76) הספרות, הקוראים והמהפכה

1953 מתוך ח'צאם ונקז , עמ' 39-35 [ המאמר נכתב כשנה אחרי הפיכת "הקצינים החופשיים" בהנהגת עבד אל נאצר ביולי [ . 1952 («) יש מבקרים הסבורים שהספרות אצלנו נחלשה והתמוטטה , מפני שהיא מיושנת ואבד עליה כלח , ומפני שהסופרים הכותבים אותה חיים בתקופה חדשה בשבילם , שהם לא הורגלו בה והיא אינה מתאימה לאופיים . לפיכך הם זרים בתקופה זו , חייהם נמשכים יותר מדי , והגיע הזמן שהם ימיתו את עצמם לפני שימותו פיזית , ויגזרו על עצמם שתיקה ויחסמו את יצירתם , שאיננה מתאימה לאווירה החדשה , שלא הורגלה בהם והם לא הורגלו בה . האנשים הסבורים כך אינם אומרים לעצמם , שסופרים אלה הם שיצרו את האווירה החדשה , בכך שהם חוללו בספרות התפתחות מעמיקה ורחבת ממדים . הם אינם זרים לאווירה זו , כי היא האווירה שלהם , הם יצרוה במו ידיהם ושאפו אליה , בשביל עצמם ובשביל בניהם הבאים אחריהם . אלא שענייני החיים הסתבכו בארצנו , כשם שאירע בארצות אחרות , וכך נוצרו קשיים בתקשורת בין הספרות לבין הציבור הרחב . דבר זה נגרם על ידי ריבוים של כלי התקשורת , המקלים על הבריות במה שהם קוראים ושומעים . בתנאים אלה יכולים הבריות לרכוש לעצמם תרבות דרך צפייה...  אל הספר
מוסד ביאליק