1938 מתוך מוסתקבל אל ת'קאפה פי מצר , עמ' 394-391 [ זה הוא פרק הסיום של ספרו הפרוגרמטי של טהא חוסין "עתידה של התרבות במצרים [ . " בסיומו של ספר זה , שנתארך יותר משכיוונתי מלכתחילה , מתייצבת לפנינו שאלה שאנו חייבים לעמוד עליה ולענות עליה : האם יש תרבות מצרית ? ואם כן , מה טיבה ? אני כשלעצמי עונה על שאלה זו בבירור : התרבות המצרית , כל כמה שהיא חלשה וזקוקה לחיזוק , כל כמה שהיא לקויה וזקוקה לטיפוח ולרפורמה , הרי היא קיימת , אין בכך ספק ולא יכול להיות בכך ספק . היא קיימת והיא מצטיינת בתכונות המיוחדות לה , שבהן היא נבדלת מתרבויות אחרות . התכונה הראשונה המאפיינת את תרבותנו המצרית היא זו שהיא מתבססת על אחדותנו הלאומית במולדתנו . תרבותנו קשורה קשר איתן ועמוק בנפשנו המצרית החדשה , כשם שהיא קשורה קשר איתן ועמוק בנפשנו המצרית הקדומה ; היא קשורה בהווייתנו המצרית בעבר ובהווה . ומכיוון שהיא משקפת את תקוותינו ואת האידאלים שלנו בחיים , הרי היא קשורה גם בעתידנו ; יתרה מזו , היא אשר מניעה אותנו אל עתידנו בכוח הדחף שלה . אפשר לעיין בכל ענף מענפי המדע , הספרות או האמנות הנלמדים במצרים , ואשר בהם יוצרים המדע...
אל הספר