1947 מתוך בין בין , עמ' 00-94 ו נפשה של האומה המצרית חולה מאז ימי שלטון הזרים הבריטי במחלה שמשחיתה את כל חייה , והיא לא תוכל לצאת לדרך של חיים בריאים ופוריים , אלא אם כן תבריא תחילה ממחלה זו : היא עוסקת באמצעים ומזניחה את המטרות , היא עוסקת בתופעות החיצוניות ומזניחה את המהות האמתית . את ביטוייה של מחלה זו אפשר לראות בכל הליכות חיינו , הן הפרטיים והן הציבוריים , הן במה שנוגע לעיסוקים רציניים שמטרתם יצרנית , והן בעיסוקי בידור שמטרתם מנוחה והתרעננות . המצרי איננו אוכל כדי לחיות , הוא חי כדי לאכול ; הוא איננו נח כדי שיוכל לייצר , אלא מייצר כדי שיוכל לנוח , אם בכלל ניתן לו לייצר משהו . הוא איננו לומד כדי להסתייע בלימודו לטובת עצמו ולטובת זולתו , ואיננו רואה במשרתו אמצעי להביא תועלת ; הוא לומד כדי להשיג משרה , ומוצא משרה כדי לקבל משכורת בסוף החודש , והוא מקבל משכורת , ראשית , כדי לפרנס את משפחתו כמיטב יכולתו , ושנית - כדי ללכת אחרי כן למועדונים ולבתי קפה , להרבות להג ולשקוע בדיבורי הבל כל כמה שניתן לו . גם חייו הציבוריים של המצרי נגועים בתופעותיה של אותה מחלה , שפגעה בכל צדדיהם . מקורה של מח...
אל הספר