1954 מתוך נקןד וא ^ לאדו , עמ' 171-161 ןבשנים 1911-1909 הרצה המזרחן האיטלקי קארלו אלפונסו נאלינו ( 1938-1872 ) באוניברסיטה החדשה של קהיר על הספרות הערבית . הרצאותיו בשנה השנייה על תולדות הספרות הערבית הקלסית פורסמו בספר בערבית בשנת . 1954 הדברים שלהלן הם דברי ההקדמה של טהא חוסין לספר זה [ . ספר זה דן בתולדות הספרות הערבית , וקראתיו כמו שאני נוהג לקרוא ספרים אחרים על נושא זה ועל ספרויות אחרות . אלא שהפעם לא קראתי אותו בשכלי בלבד , כמו שאני רגיל בעת קריאת ספרים על תולדות הספרות , כי אם קראתי בשכלי וברגשותי ולבי . קראתי אותו ברגשות מעורבים שמסעירים את נפשם של הזקנים , כאשר הם שבים ומעלים בעיני רוחם חוויות מתקופת נעוריהם . אכן , הספר פונה אל השכל , כי הוא דן בתולדותיה של השירה הערבית הקדומה בתקופה מסוימת . אבל בשבילי ובשביל קבוצה של חברים , בני אותו הדור שעבר , הספר פונה גם אל הלב , כי הוא חלק מנעורינו . הוא מתאר לנו פן אחד מפני חיינו בראשיתה של המאה , שבני הנוער של היום אינם יכולים לחוות עתה , אחרי שאורחות החיים במצרים נשתנו . הסימנים המובהקים של אותם חיים רחוקים קרובים נעלמו , ושוב אין א...
אל הספר