בשנת 1938 הופיע ספרו של טהא חוסין "מוסתקבל אלת'לןאפה פי מצר" ( עתידה של התרבות במצרים , ( הוא ספרו הפרוגרמטי השיטתי היחיד . הספר נכתב בעקבות חתימת הסכם העצמאות של מצרים עם בריטניה בשנת , 1936 והוא נושא בבירור את טביעת אצבעותיה של התקופה ובעיותיה . אחרי השגת העצמאות - כך מסביר טהא חוסין במבוא - הגיעה השעה לחשב את דרכנו ולכלכל את צעדינו לגיבושה הפנימי של האומה , להגדרת דמותה ואופייה . הלאומיות המצרית , שהיתה מונעת מגורמים שונים ומגוונים - טריטוריאליים , אתניים , לשוניים , דתיים והיסטוריים - היתה נתונה בראשית המאה העשרים בשלב של תהייה וחיפוש דרך . בראשית דרכה היא היתה מצרית טריטוריאלית ; כאשר דיבר ריפאעה טהטאוי על "המולדת" ( רטן , ( הוא התכוון לארץ מצרים , ולא ל"אומה" הערבית ' . מאבקו של הוופד לעצמאות היה מכוון כולו לעצמאותה הנפרדת של ה"מולדת" המצרית , ולא היה קשור לשאיפות פךערביות . האוריינטציה הכלל ערבית התפתחה רק אחרי כן , בייחוד אחרי שמדינות ערביות אחרות , ובראשן סוריה ועיראק , השיגו עצמאות מלאה או מסויגת . הליגה הערבית נוסדה רק בסוף ימי מלחמת העולם השנייה , באוקטובר . 1944 הגאווה הל...
אל הספר