שלאחריה , כגון באשדוד ( פורת ( 1974 וברוקייש ( אורן 1992 א , ( אם כי מהות היישוב בתקופה הפרסית באתר זה אינה ברורה . דומה גם שבמצודות כגון שקמונה ותל מיכל חלה ירידה בתקופה ההלניסטית . הממצאים הארכיאולוגיים שבבסיס הניתוח של המערך העירוני , הכפרי והצבאי במישור החוף מאפשרים להצביע על המשכיות יישובית ברורה מן התקופה הפרסית , שמרמזת גם על מתכונת מנהלית דומה . אפשר להסביר שינויים שחלו במערכים אלה בין שתי התקופות מהיבטים חברתיים , כלכליים ופוליטיים , החל במדיניות השלטון וכלה בהתרחשות כלכלית שנובעת מן הגידול הדמוגרפי . במערך העירוני ניכר גידול כזה בעכו ובתל אפק , אם כי בערים אחרות אפשר להצביע על מגמה הפוכה . במערך הכפרי מורגשת עלייה במספר היישובים ( אמנם על פי נתוני הסקרים ) ביחס לתקופה הקודמת , ואילו במערך הצבאי לא נראים שינויים מהותיים . תופעה דומה ניכרת גם בשפלת יהודה ( דגן ( 269-267 : 2000 ובחבלים אחרים , כעדות הסקרים ( להלן . ( הניתוח המרחבי של מיקום האתרים וגודלם בתקופה הנידונה מאפשר מבט מעמיק על תפרוסת היישוב מצד אחד , על סמך ריכוז כל האתרים שתועדו במישור החוף , ומבט כוללני מצד אחר , המת...
אל הספר