מספר היישובים הכפריים בארץ ישראל בתקופה הנידונה היה גדול למדי . רובם נסקרו ולא נחפרו , וכיוון ששימשו במשך תקופות אחדות , קשה לבודד את השרידים ההלניסטיים . מיעוטם הם אתרים חפורים שיש ביניהם כמה קווי דמיון . א . דגם היישוב הכפרי בתקופה ההלניסטית מיעוט הכפרים החד תקופתיים מן התקופה ההלניסטית נובע בעיקר מכך שהארכיאולוגים מעדיפים לחפור ערים . כיוון שאתרים התקיימו במשך תקופות אחדות קשה לייחס שרידי בנייה לשלב מסוים על סמך סקר בלבד , ובזאת טמון הקושי לשחזר את דגם היישוב הכפרי בתקופה הנידונה . עם זאת , הדגם הנפוץ הוא מבנה או קבוצת מבנים מכונסים ומבודדים , החולשים על שטח חקלאי נרחב ובו משבצות קרקע שונות זו מזו בגודלן ואיכותן , ששימשו לכמה מטרות : גידולים חקלאיים מגוונים , מרעה ותעשייה . אפשר להניח שבחבלים גאוגרפיים נפרדים התבססו הכפרים על מקורות מחיה מגוונים וקיימו יחסי גומלין עם המערך העירוני . הנהונים הארכיאולוגיים מן היישובים הכפריים שנסקרו מועטים מכדי לצייר תמונה של המסגרת ההתיישבותית ודגם היישוב בהם . ב . צורת האחוזות החקלאיות בדומה למבנים הפרטיים העירוניים ( פרק א 6 . לעיל , ( גם האחוזות ה...
אל הספר