קל להבחין בין מבני המידות ( ארמונות , בנייני שרד ובתי אמידים ) למבנים הפרטיים על פי קריטריונים ארכיאולוגיים : המיקום באתר , גודל המבנה , תוכניתו , שיטת הבנייה , עובי הקירות , העיטור האדריכלי , הממצא , חלוקתו ועוד . רק מבני מידות מעטים נחשפו בארץ ישראל , ונראה שהסיבה לכך נעוצה במבנה החברתי , הפוליטי והכלכלי בתקופה זו . מאחר שארץ ישראל היתה בחסותו של השלטון הממלכתי המרכזי , לא התגוררו בה בקביעות השליט הממלכתי או באי כוחו , וזאת בניגוד לתקופה החשמונאית ולתקופה הרומית הקדומה ( נצר , ( 1999 שבהן היתה יחידה עצמאית . ייתכן שהסיבה למיעוטם של בתי מחסנים , אסמים ובתי אוצר ציבוריים בערי המנהל הראשיות היא המעמד השולי שהיה להן בעיני השליטים . להלן יתוארו מבני המידות מתקופה זו שהתגלו בארץ . 28 תל ג'מה ( תל רעים , ( בצפון מערב הנגב , יוצא דופן מן ההיבט הזה משום שנחשפו בו 11 ממגורות מעוגלות שזמנן ככל הנראה התקופה הפרסית המאוחרת ואולי אף התקופה ההלניסטית ( הקדומה 10 . (? כאלה התגלו בחפירותיו של פיטרי ( Gerar . 8-9 , PI . 13 ) ואחת גילה ואן ביק : 1992 ) . ( Van Beek 1983 : 18-19 ; 342-340 הן נכרו בקרקע ...
אל הספר