אחד מתארי האלוהים המיוחדים לספר דה"י הוא 'אלהי האבות . ' פירושו שכל דור ודור רואה את ה' כאלוהי אבותיו , ובכל נקודה במהלך הזמן שבה עם ישראל עומד הוא מכיר את אלוהיו בשלושה תארים : ה' — כשמו הפרטי ; אלוהי ישראל — בזיקתו המתמדת לעם ; אלוהי האבות — אלוהי הדורות שקדמו . זהו קו רצוף אחד שאין לו נקודת התחלה , ועוד נראה להלן כי קו רצוף כזה , ללא נקודת התחלה , קיים גם בתפיסת העם בספר 333 דעה אחרת ר' אצל אייכרוט , תיאולוגיה , א , עמ' . 63 334 פ . ראד מזכיר אמנם שברית סיני אינה נזכרת בספר דה"י , אך בכל זאת הוא מתאר את 'ברית ה" כבסיס ליחסים בין ה' ובין עמו ( דה"י , עמ' . ( 65—60 אייכרוט מקבל את הערתו של פ . ראד ומתאר את מושג הברית של דה"י כ'שלוחה ברורה של נקודת הראות הכוהנית' ( תיאולוגיה , א , עמ' . ( 64 דה"י . הקשר שבין ה' ובין העם מתואר כאן ללא כל זיקה היסטורית : הי הוא אלוהי ישראל — תמיד . נשאלת בכל זאת השאלה : מהי ראשיתו של אותו 'תמיד' י בעל דה"י אינו מתייחס במישרין לשאלה זו אך ניתן ללמוד את התשובה מתוך התיאור ההיסטורי . שם ה' נזכר לראשונה בדה"א ב , ג : ' ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' וימיתהו ...
אל הספר