הכינוי 'אדני' מצוי במקרא ארבע מאות וחמישים פעם , מהם למעלה ממאה ושלושים לבדו , וכל היתר בצירופים 'אדני ה" או 'ה' אדני' . בספר דה"י אין הוא מצוי כלל , ועובדה זו זכתה לשימת לב מיוחדת בתולדות מחקר המקרא , 29 בגלל ההתעניינות הרבה בגלגולי השמות האלוהיים ובמעבר שחל בשם הויה להגייתו ולניקודו כיאדני . ' הכינוי 'אדני' מצוי במקורותיו של ספר דה"י , בשמואל מלכים , עשר פע מים . בשני מקרים חסר בדה"י ההקשר כולו או הפסוק המסוים ( מל"א ג , י , טו , ( בכל יתר המקומות מחליף אותו בעל דה"י בשמות אחרים . בתפילת דוד בשמ"ב ז דרך הפנייה היא 'אדני יהוד ' , בפס' יח , יט , כ , כב , כח , כט . בטקסט המקביל בדה"א יז מוחלפת צורה זו או על ידי השמטת 'אדני' והשארת השם 'ה" בלבד , או על ידי שימוש בשמות אחרים , כגון 'ה' אלהיט' ו'אלהים . ' כך 1 דה"א יז , טז , יז — 'ה' אלהיט , ' פס' יט , כ , כו , כז — 'ה , " פס' יז — 'אלהים . ' המקום הנוסף לשמ"ב ז הוא במל"א כב , ו י במל"א כב , ו : 'ויתן אדני ביד המלך' בדה"ב יח , ה : 'ויתן ד . א ל ד , י ם ביד המלך' הסברים אחדים ניתנו להעדרו של הכינוי 'אדוני' מספר דה"י . יעקב הסביר זאת בכך , ...
אל הספר