בתקופה הזאת , בשנות השלושים והעשרים של המאה הרביעית לפנה"ס , כבר התקיימה מסורת ארוכה של הגות יוונית על הניהול הנכון של הפוליס . הגות זו נכתבה בשירה , בהיסטוריות , בטרגדיות ובמנשרים ( כגון "האוליגרך הזקן , ( " וכן בחיבורים רטוריים ופילוסופיים , שהמפורסמים שבהם הם " הרפובליקה" ו"החוקים" לאפלטון . בעת הזאת בדיוק , בפעם האחרונה שבה שהה אריסטו באתונה בין השנים 323-335 לפנה"ס , התבטאו ההגות והוויכוח ( ובמקרים רבים גם מאבקים אזרחיים של ממש ) על צורת המשטר המתאימה ביותר לפוליס ועל חלוקת הכוח בין המעמדות החברתיים השונים גם בחקירה אמפירית שיטתית של מגוון דוגמאות . כך גם ב"פוליטיקה" של אריסטו , אבן הפינה של ההגות המדינית המערבית , מצוינים פעמים רבות אירועים שקרו בערי המדינה יווניות שונות ובמוסדות שהתקיימו בהן ( כלומר בקהילות שונות ובאזורים שונים . ( אריסטו מונה יותר ממאה דוגמאות כאלה , שמקורן מיוון כולה , מהים האגאי , ממערב אסיה הקטנה , מהים השחור , מסיציליה , מדרום איטליה , והלאה משם מערבה עד העיר מסיליה ( מרסיי , ( שנוסדה ב 600 לפנה"ס בקירוב : לעתים קורה שיסודותיה של אוליגרכיה מעורערים בידי א...
אל הספר