איתמר גרינולד במחקר המודרני קיימת נטייה להתייחס לסיפור שמספרת אומה על עצמה ועל ההיסטוריה שלה במושג סיפר ( נרטיב , ( המציין הן את הצורה המיוחדת שמעצבת את הסיפור , הן את מעמדו של הסיפור בתודעה הלאומית ובתרבות . סיפר כולל בתוכו אתוס מסוים , כלומר , רעיון מנחה ומרכזי , המקשר את הסיפור לאידאולוגיה מסוימת . לעתים קרובות יש באתוס שילוב מעניין של הסיפר הלאומי והסיפר המחקרי - המחקר כאילו בא לייצב את הסיפר , והסיפר מצדו שואב עידוד מתוקף היותו מבוסס על מחקר . המחקר ההיסטורי החדש נותן את דעתו לנושא זה של הםיפר , ולמעשה הוא מעוצב פעמים רבות סביב הנושא של ביקורת הסיפר . חדשים לבקרים עולים קולות המטילים ספק באמינותו של סיפר כלשהו . פעם מדובר בסיפר המקראי , המספר את תולדות עם ישראל עד לתקופת המלוכה הקדומה , כולל את ראשיתה ; פעם מדובר בםיפר המספר על תופעות של קידוש השם בימי הביניים , ואולי אף קודם לכן ; ושוב מדובר בםיפר ההיסטורי שהתגבש במחקר על גירוש ספרד . גם הסיפר הלאומי והמחקרי שהתגבש לגבי ראשיתה של מדינת ישראל ומלחמת העצמאות , זכה ל"טיפול" כזה . למעשה , קיים מאבק סמוי בשאלה , מי יהיה בעליו של הסיפר...
אל הספר