המוות במיתולוגיה הסלבית מופיע בדמות אישה זקנה מזוויעה למראה , חסרת גוף , כולה עצמות ושיער , המגיעה היישר מן השאול כדי לבחור את קורבנה . בסיפורים רבים נאבק הגיבור במוות ולעיתים מצליח להערים עליו ויוצא כשידו על העליונה . באחד מסיפורי העם הגיע המוות לביתו של פלוני וניגש לסבתא , אך זו אמרה לו : "מוות , מוות , לך לנכד "! בסיפור אחר הלך זקן להר , קושש צרור זרדים יבשים , העמיסו על גבו ולקחו אל ביתו . בדרכו חזרה התיישב לנוח , נאנח ואמר : "הו , מוות ארור , איפה אתה , בוא וקצר את שנותי העגומות . " הופיע המוות ושאל את הזקן על מה ולמה קרא לו . נמלך הזקן בדעתו ואמר : "קראתי לך כדי שתעזור לי להרים את משא העצים הללו , עלי להגיע הביתה . " המוות נתפס לא כתופעה טבעית אלא כפרי רצונו של האל או כתוצאה של פעולות מאגיות מסוימות . לכן מנסים להשפיע עליו בשיטת המקל והגזר . דמות המגיפה היא דמותו הנפוצה , שאותה מנסים לשחד בטקסים שונים או להפחידה בהשבעות . מצר אחד מנסים לרצותה ואורזים למענה תיק מלא כל טוב - אגוזים , לחם , עוף צלוי , יין . ומצד אחר - מאיימים עליה כי ילכדו אותה בתוך אגן מלא מים , באמצעות מסרק , שום ...
אל הספר