הענקים הם דמויות דמוניות השוכנות ביערות ובצמרות העצים . משם הם יורדים בלילות ומפחידים עוברי אורח בהופעתם הנוראה ובצווחותיהם הפולחות את דממת הליל . הופעתם החיצונית גסה : גבותיהם עבותות כיער ויש לגזום אותן במספריים כדי שיוכלו לראות . הענקים הם זללנים שאינם יודעים שובע וניזונים מבשר אדם . הם גסי רוח , גסי לב ונבערים מדעת . אם הענקים מהפכת בשדיה את הלחם הנאפה כי אינה יודעת על דבר קיומה של מחתת האפייה . כלי נשקם של הענקים הוא האבן . מאמינים שהענק נולד מזיווג בין הגיבורים העממיים לבין הווילות . בשירה העממית הענק חוטף לעיתים קרובות עלמות צעירות ומשמש להן מאהב וגם רוכב על גבי אריה . מספרים על הענק כי הוא מחזיק בן אנוש על כף ידו ומעביר אותו בנהר רכוב על את . את מקלו הוא מעיף עד לעננים ותופש אותו שוב בידיו . הוא נושף בהבל פיו על ילדים שטרם צימחו שיער ובכוחו להחריב בתים ולפרקם כערמת נוצות . יש לו רק עין אחת בקודקודו ושם יש לו גם אבן פלא . צעדו גדול ככברת הדרך שאדם עושה במשך שעה שלמה . הענקים צבועים ולרוב גם טיפשים , והחכם יכול להערים עליהם ולהינצל מהם . לפעמים הם גומלים טובה לאדם , אבל בדרך כלל ה...
אל הספר