לעומת מיעוט המקורות על הדת הסלבית העתיקה , עולם הישויות הרמוניות שופע חומרים ומקורות . ישויות אלה , שלא כפנתיאון האלים הקדום , היו נחלת הכלל ודמותן עוצבה והתגבשה במרוצת הדורות בפולקלור העממי העשיר . יש הסוברים כי הישויות הרמוניות למיניהן נשתמרו בקרב בני העם משום שהכנסייה הנוצרית מיקרה את מלחמתה באלים ובצלמיהם , וראתה בישויות הרמוניות גורם זניח . הריבוי והגיוון נובעים גם מהחיכוך של הסרבים עם אוכלוסיות שונות , לאו דווקא הומוגניות - במחוזות המזרחיים עם התךקים ; באזורי המערב עם האילירים , שבעת ההיא כבר עברו תהליך של רומניזציה , ובימי הכיבוש הטורקי חילחלה גם השפעת המזרח העות ' מני . המנהגים והאמונות העממיות הרווחים אצל -הסרבים בשפע הם מקור חשוב להכרת הישויות הרמוניות . ישויות אלה נחלקות לכמה קבוצות : דמוני הטבע למיניהם ; רמוני הגורל - סוג'איות ואוסור ; דמוני המחלה - באביצה , מילוסניצה וצ ' ומה ; דמוני הבית - ובהם טלאסון , נחש הבית ורוח הבית ; דמונים שהורתם בבני האדם או ביצורי אנוש בעלי תכונות דמוניות - ערפד , מכשפה , מודה , וטרובניאק . יש גם דמונים אחרים , שאינם ניתנים לסיווג , כמו טודוראץ ...
אל הספר