סאווה הקדוש נחשב לאלוהי הזאבים ופטרונם , ויש הלמדים מכך שהוא מייצג אלוהות כטונית , ברוח אמונותיהם עתיקות היומין של הסרבים . ביום סאווה הקדוש הוא מטפס על עץ האגס ומכנס אליו את כל הזאבים , מאכיל אותם ואף קובע אילו מכלאות בקר יפקדו במרוצת השנה . פעם איתרע מזלו של רועה שנקלע למקום הררי בשעה שסאווה הקדוש קיבץ אליו את הזאבים וחילק להם מזון . בראותו את המון הזאבים נבהל הרועה ומיהר לטפס על עץ . לאחר שסאווה הקרוש חילק להם את טרפם , הגיע למקום באיחור רב זאב אחד חיגר , ולסאווה לא נותר מה לתת לו . אמר לו סאווה הקרוש : הא לך האיש ההוא שעל העץ . הלך משם סאווה הקדוש והזאבים הסתלקו כל אחד עם טרפו . הזאב החיגר נשאר וחיכה עד שהאיש ירד מהעץ , כדי לטרוף אותו . ביקש הרועה להערים על הזאב , פשט את אפודתו , מילא אותה בענפים ובעלים והשליכה לנחל שזרם לרגלי העץ . חשב הזאב כי האיש קפץ למים , מיהר לרדוף אחרי האפודה ובינתיים נמלט האיש אל בקתת נוטר הכרמים . הוא סגר את הדלת אחריו ונשכב לישון . אך הזאב חפר מתחת לבקתה , משך אליו את האיש וטרף אותו .
אל הספר