שלא כמו פרוץ , סבטוביד וטריגלב , המושלים באיתני הטבע ואוחזים בנשק הלוחמים , סברוג אינו מצטיין בעוצמת כוחו אבל הוא בעל צביון אלוהי ניכר . סברוג הוא אל השמש , בורא כל אשר בשמים ובארץ ואלוהי החסד . השמש , הירח , הקשת , הכוכבים וגם הווילות - כל אלה מצויים תחת שלטונו . יש הרואים בו אל נבדל משאר האלים בפנתיאון האלים הסלבי ומבשרו של רעיון האל היחיד בדת הסלבית העתיקה . ואכן , בגלגולו הנוצרי , תפקידיו של סברוג מיוחסים לאלוהים . האגדה מספרת כי רעייתו של סברוג , ויךה , ביקשה ממנו לברוא אדם בצלמו . סברוג נענה לה והפיח מרוחו באחד מעצי האלון , וכך נברא האדם הראשון ושמו דובראבקו . וידה העניקה מרוחה שלה לעץ אלון אחר , וכך נבראה האישה הראשונה , ליובלייניצה ( האהובה . ( בפסלים שבמקדשים מתואר סברוג בתנוחת ישיבה , כמלך על כס מלכותו . על חזהו מונח נשר ולראשו כובע בעל קרני שור . בידיו שני שרביטים , שעל כל אחד מהם סמל פני השמש . לצירו הוצבו פסליהם הקטנים של שאר האלים , שכונו הסברוז ' יצ ' ים , ילדיו של סברוג . פולחן סברוג התקיים לא רק במקדשים , אלא גם ליד אש המדורה . הסלבים הניחו על האח קורה עשויה גזע אלון ,...
אל הספר