מדאה הפכה מאלה נקמנית וחסרת רחמים למגינת הצדק והאהבה . עירה היתה עיר בירה מפוארת ומדאה היתה נכנסת אליה מדי בוקר , לאחר סיוריה הליליים ברחבי הממלכה , נישאת על ענן אש ומלווה באנשי החצר ובכוהניה . פעם התאהבה אחת מנערות החצר היפיפיות של מדאה ברועה מליבוךניה , שהיה משוטט עם עדרו בין חופי הים ומורדות אוצ ' לןה ומשמח בצלילי חלילו את כרי המרעה ושפת הים . הצלילים משכו את ליבה של הנערה והשניים חגגו את אהבתם במסתור היער הירוק . הכול שמחו בשמחתם ונערת החצר נשבעה בפני המלכה עצמה באהבתה לרועה . אבל ככל שהתקרב יום כלולותיהם , הצטננה אהבתה של הנערה אל הבחור , ויום אחד דחתה בגסות את פניו . בצר לו פנה הרועה אל מךאה והתלונן באוזניה . המלכה זימנה אליה את הנערה ואמרה לה : "קיימי את הבטחתך והינשאי לרועה , " אבל הנערה סירבה . חמתה של המלכה בערה בה והיא קיללה את הנערה : "ליבך לב אבן . הפכי לאבן ובכי לעולמים . " הנערה הפכה לצוק סלע , שממנו בוקעות דמעות הנקוות לנחלים הזורמים אל הים . אלה הם עורקי המים הרבים המבצבצים לאורך החוף מתוך צוקי הסלעים , ממךוויה , לובראן ואיצ ' יץ' ועד לאופאטיה , וזורמים אל הים בזרמי מי...
אל הספר