בראשית לא היה דבר , רק אלוהים לבדו . הוא ישן וחלם . דורות על גבי דורות נמשך חלומו . לבסוף נגזר עליו להתעורר . משהקיץ מחלומו , הביט אלוהים כה וכה וכל אחד ממבטיו הפך לכוכב . אלוהים החל לנסוע ולבחון בעיניו את אשר ברא . נסע ונסע בשמש היוקדת ובגבור עליו החום צלל במי הים . כאשר עלה מן הרחצה נותר מתחת לציפורנו גרגר של חול . צנח הגרגר מטה ונשאר מונח על פי התהום . הגרגר הזה הוא ארצנו . המשיך אלוהים במסעו עד אשר עייף , והגיע שוב אל ארצנו . אגלי זיעה בצבצו על מצחו . טיפת זיעה אחת נטפה על הארץ והפכה לבך אדם . האדם הוא בן משפחת אלוהים , אבל לא לשם התאווה נברא . הוא נולד מן הזיעה ונגזר עליו לעמול ולהזיע .
אל הספר