גלהר רכב עוד ימים רבים בארץ הישימון . לפני הגיעו אל מבצר הגביע , הזדמנו לו כמה הרפתקאות , והוא ביצע כמה ניסים שלא יישכחו . כשביקר במנזר שבו שכב מוךךךיין , בעבר הרחוק מלך סאראס , נרפא המלך הזקן מעיוורונו . "אביר אמיתי , " אמר לו מוךךךיין , "לך חיכיתי . תן ואניח את ראשי על חזך . בתול ונקי אתה כמו פרח הלילך . וכמו בוורד הפורח בוערת בך אש רוח הקודש . לבשרי שכמש מזיקנה השבת כוח נעורים . " בעוד גלהד מחבק אותו , קרא המלך לישו וביקש להיפרד מן העולם . ישו שמע את תפילתו ונשמתו עלתה השמימה . במקום אחר מצא באר שמימיה רתחו בגלים גדולים . הוא הכניס את ידו אל הבאר , ובאחת חדלו המים מרתיחתם . עד אז נהגו לקרוא לה באר הזימה , שכן מימיה הרותחים סימלו את הזימה שהיתה רווחת באותם ימים . אולם חום המים לא עמד בעוצמתו הבתולית של גלהד . מאז נקרא שמה "הבאר של גלהד . " כעבור חמישה ימים הגיע גלהד אל המבצר בקוךבניק . כל אותם ימים עקבו אחריו גם פרסיוול וברדס . יחד נכנסו אל ארמונו של המלך פלס והוא קידם את פניהם בשמחה , שכן ירע כי הם הגיעו אל יעדם במסע החיפוש אחר הגביע הקדוש . השלושה הוזמנו לסעודה באולם המרכזי של המבצ...
אל הספר