בברית החדשה כתוב כי לאחר מותו של ישו על הצלב , יוסף מן העיר רמתיים , איש עשיר מתלמידיו של ישו , פנה אל פונטיוס פילטוס וביקש את גופתו של ישו כדי להביאה לקבורה . בספרים המאוחרים מסופר כי לאחר שקבר את ישו במקום שבו היה טמון עד לתחייתו , נאסר יוסף מרמתיים לשנים ארוכות . כותבי תולדותיה של בריטניה יודעים לספר כי יוסף רכש בכספו את הגביע שממנו שתה ישו בסעודה האחרונה ואליו אסף את טיפות דמו של הצלוב . כשהיה בכלא הופיע אליו ישו ולימד אותו את צפונותיו של הכלי הקדוש . באורח פלא הזין אותו הגביע במשך יותר מארבעים שנה עד צאתו מן הכלא . אז יצא יוסף מרמתיים , בלוויית שנים עשר שליחים , להפיץ את הנצרות בארצות רחוקות . הגביע הקדוש נלקח למסע , ובעבורו הכין יוסף שולחן כדי להניחו עליו , זכר לשולחן שעליו סעד ישו את סעודתו האחרונה . בנדודיהם הגיעו השליחים אל בריטניה , אל עמקיה של אבאלון . באותו מקום שבעתיד תוקם בו העיר גלסטונברי , יסד יוסף מרמתיים את הכנסייה הראשונה בבריטניה ובה הניח את הגביע הקדוש . הגביע לא נשאר באבאלון , אלא הועבר במשר הדורות הבאים ממקום מסתור אחד לאחר , וכל אותה עת שמרו עליו מלכי הגביע , שה...
אל הספר