העיר ארך אשר בארץ שומר היתד . יפה כסהר בתחילת החודש . נוגה כסוף כאור הירח עטף אותה תמיד כמעיל רחב . כה נאה היתה , עד שתחילתה הגיעה לרקיע כמו קשת בענן . היתה זו עיר פורייה ושופעת כפרה משובחת . באותם ימים מלך בארך , במצוות האלה איננה , המלך אנמךכר . ואולם הרחק הרחק משם , מעבר להרים , מזרחה מאךך , בעיר אךתה אשר בארץ אנשן , שלט המלך אנסוחכשךנה , אשר החליט לקרוא תיגר על המלך אנמךכר . הוא קרא לשליחו ושם בפיו דבר אל המלך אנמךכר : " אמור למלך אנמךכר כי עליו להיכנע לי ! אמור לו כי עליו לקבל את עול מלכותי . מוטב לו להיכנע , משום שהאלה איננה מעדיפה אותי על פניו : אנמךכר מתייחד אמנם עם איננה במקדש בנוי לבנים , אך אני מתייחד עימד . במקדש האזגין , הלא הוא המקדש העשוי אבני ספיר . הוא ישן עימה אמנם במיטה מפוארת , אך אני ישן עימה - שינה כה מתוקה - במיטה מקושטת יותר . הוא רואה אותה אמנם בחלום הלילה , אך אני משוחח עימה בהקיץ ! ואמור למלך אנמךכר גם זאת : הוא יעמול על פיטום אווזיו בשעורה , אך את ביצי האווזים ואת אפרוחיהם אקבל אני ... את הביצים אבשל בסיר משובח , את האפרוחים אכין בקומקום המיוחד אשר לי , והמל...
אל הספר