ירידת איננה לשאול

אל הארץ אשר איש לא חזר ממנה , אל בית האופל , אל המקום אשר הנכנס אליו לא ייצא , אל השביל אשר כיוונו אחד הוא , אל הבית אשר באיו לא יראו אור , אל המקום אשר בו העפר הוא מזון והטיט לחם , אל מקום יושבי חושך העטורים כנפיים כציפורים , אל המקום אשר בו מכסה עפר את הדלת ואת הבריח - אל השאול , החליטה האלה איננה לרדת . היא אספה את שבעת הכוחות האלוהיים אשר לה ונשאה אותם בידיה , חבשה לראשה את מצנפתה הטהורה , לקחה עימה את הפאה אשר למצחה , תלתה על צווארה את מחרוזת חרוזי הספיר הקטנים , שמה על חזה שתי אבנים דמויות ביצה , לבשה על גופה שמלת מלכות , צבעה את עיניה בכחל , הוסיפה על חזה שרשרת מהודרת , ענדה צמידי זהב על זרועותיה , ואחזה בידיה את מקל המדידה וחבל המדידה , סמלי שלטונה . וכך , לבושה בבגדי תפארתה , פנתה איננה אל השאול ונינשובור עוזרתה הולכת אחריה . קראה איננה : "הקשיבי נינשובור , עוזרתי הנאמנה ! היום יורדת אני אל השאול . כאשר אגיע אל השאול , לכי והסתובבי בכל מקדשי האלים , הכי בתוף וקונני עלי . כאות אבל , שרטי לעיני כל את עינייך למעני , שרטי את אפך למעני , שרטי את אוזנך למעני , ובסתר , באין רואה , שר...  אל הספר
מפה : מיפוי והוצאה לאור