רבים הם הסיפורים על הרפתקות אושין בארץ הצעירים לנצח . אך כאן נספר על געגועיו שגברו עליו : נפשו של אושין עייפה מן התענוגות והוא ביקש לשוב לראות את ארצו ולפגוש את ידידיו . לא עזרו תחנוניה של ניאב . כשהביעה את חששה שלא תוסיף לראותו לעולם , הבטיח אושין חגיגית לחזור אליה במהרה . לבסוף נתנה לו ניאב את הסוס הלבן , ובעשותה כן השביעה אותו שלא יירד ממנו אפילו פעם ושלא ידרוך על אדמת אירלנד . שאם לא כן , תחסם דרכו חזרה לנצח . מלא עזוז יצא אושין אל ארץ מולדתו . הוא חצה שוב את האוקיינוס המסתורי , ובסוף המסע מצא את עצמו על חופיה המערביים של אירלנד . מזרחה אל גבעת אלן אז רכב , והוא כולו ציפייה לראות שוב את המבצר רחב הידיים של פין - את הסוללות המקיפות את בתי המגורים הלבנים , ואת המגדל הגבוה במרכז המבצר . אך בהגיעו אל גבעת אלן נגלה לעיניו מחזה אחר , של תילים מכוסי עשב ופרות רועות ביניהם . מורא גדול נפל עליו . בכל ליבו האמין שמיקסם שווא הוא המאחז את עיניו ומתעלל בו . הוא השליך את נשקו וזעק את שמותיהם של פין ושל אוסקאר . משלא נענה , קרא גם בשמות הכלבים בראן ושקולאן , חביביו של פין . הוא אימץ את אוזניו וני...
אל הספר