אחרי הדברים האלה הלכו דיארמוד וגראניה מזרחה . צועדים היו וגדת השנון לשמאלם . באמצע הדרך הודיע להם מודן כי עליו להיפרד מהם . דיארמוד ניסה לעצור בעדו , אך הצעיר לא שעה להפצרות ועזב את השניים . לבדם המשיכו השניים במסע . הם פנו צפונה אל םליב אוטי ומשם הלכו אל אזור אוי פיאקראק . בעוברם ליד בריכה בוצית ניתזו מים על רגליה של גראניה והיא אמרה ; "דיארמוד , למרות שאמיץ אתה בקרב , המים הללו , הניתזים על רגלי , נראים לי אמיצים יותר . " " אמת דיברת , " אמר דיארמוד . "אם מנעתי את עצמי ממך , מפחד שמא ייפגע כבודו של פין עשיתי זאת . אך איני יכול לשאת עוד את התגרויותייך . קשה לתת אמון באשה . " ואז , ליד יער דוברוס אשר באוי פיאקראק , הפך דיארמוד את בתו של מלך אירלנד לאשתו . באותו לילה שחט דיארמוד צבי והם אכלו את בשרו ושתו מי באר . לאחר מכן נכנסו השניים אל עבי היער ודיארמוד בנה צריף . ליד הצריף חפר בור וגרר אל שפתו אבנים שטוחות גדולות . מנהג אנשי הפיאנה היה זה , לבשל את בשר הציד על גבי אבנים שהתחממו מהאש שבערה בתחתית הבור . בכל יום בשעת בין הערביים יצא דיארמוד לצוד טרף , וגראניה הכינה את המדורה לחימום האב...
אל הספר