דיארמוד יצא עם שלושה מידידיו - קונאן , גול ואוסקאר - לציד הרחק מביתם . מאוחר בלילה חיפשו הארבעה מקום ללון בו , ובחצות מצאו צריף קטן שאור בקע ממנו . בצריף היו איש זקן , נערה , אייל מסורס וחתול . הזקן בירך את הארבעה והזמין אותם לאכול . משישבו אל השולחן , טיפס האייל ועלה על השולחן . כל אחד מן הארבעה ניסה להוריד את האייל הסרבן , אך אף אחד לא הצליח לגבור עליו . אז ציווה הזקן על החתול להוביל את האייל המסורס לחצר ולקשור אותו שם , והחתול מילא את ההוראה בקלות רבה . ארבעת האלופים התמלאו בושה וביקשו לעזוב את המקום , אבל הזקן הפציר בהם להישאר בביתו ואמר : "תהיה רוחכם איתנה , שכן אמיצים אתם . זה עתה נלחמתם בעולם , שהאייל המסורס מגלם אותו , והכוח היחיד שיכול לו הוא המוות . " כך אמר הזקן והצביע על החתול . הארבעה פרשו לישון ואל חדרם נכנסה הנערה . מספרים כי יופיה האיר את קירות החדר כנר . בזה אחר זה הלכו הגיבורים אל הנערה ולכל אחד מהם אמרה : "פעם הייתי שייכת לך , ולעולם לא אהיה עוד . " אחרון בא אליה דיארמוד , ולו אמרה : "פעם הייתי שייכת לך , ולעולם לא אהיה עוד , כי אני היא נעורים . אבל בוא אלי ואתן בך א...
אל הספר