הולדתו של אושין

יום אחד , כאשר חזרו פין ואנשיו מן הציד , עבר על פניהם עופר איילים יפהפה . הציידים פתחו במרדף אחריו , והכלבים כדרכם רצו לפניהם . לפתע עצר העופר והשתרע על הצמחייה הרעננה . בראן ושקולאן , כלביו הנאמנים של פין , קרבו אליו . אך למרבה הפלא לא נגעו בו לרעה , אלא ליקקו את פניו ושיחקו איתו . המחזה היה מוזר בעיניו של פין , אבל הוא לא התעכב . רק פקד על אנשיו שלא לצוד את החיה והמשיך בדרכו לאלמו . עופר האיילים עקב אחרי החבורה , ותוך משחק עם הכלבים נכנס איתם אל הבית . באותו ערב , בשעה שפין היה לבדו , נכנסה אל חדרו אשה יפת מראה וכך אמרה לו : "אני היא אותו עופר איילים שפגשת בדרכך . לפני שנים אחדות דחיתי את אהבתו של פיר דויךך הדרואיד השחור . בגלל סירובי הזה הטיל בי פיר דוירך איש הטואטה דה דנאן כישוף ולקח אותי אל ביתו . כמעט קצתי בחיי אצל הדרואיד , אבל אז נכמרו עלי רחמיו של אחד המשרתים . הוא גילה לי שיש מקום אחד שבו יפוג כוחו של הכישוף , ומקום זה הוא מבצר הפיאנה . ברחתי מביתו של הדרואיד השחור , וכבר שלוש שנים אני נודדת ביערות , נמלטת על נפשי מפני הציידים . רק כשהכלבים בראן ושקולאן היו לצידי , הנחתי לעצמ...  אל הספר