לבסוף החליט פין לצאת מערבה לקונכט ולחפש שם את אחי אביו קרימאל , שהיה מן היחידים מבני שבט הבאסקנה שלא נפלו בקרב נוקה . על אם הדרך שמע פין קול אשה בוכה . דמעות דם קלחו מעיניה . לשאלתו , "מה לך כי תבכי בדמעות של דם , " ענתה היא כי רב יגונה על שבנה יחידה הומת זה עתה בידי לוחם גבוה ונורא . פין רדף אחרי הלוחם והכריע אותו בקרב קצר . ליד גופתו היה מונח שק מוזר למראה , עשוי עור עדין . פין לקח את השק , המשיך בדרכו לקונכט ושם אכן מצא את דודו . כאשר נכנס פין אל צריפו של קרימאל בעבי היער , לא היה גבול לשמחתו של קרימאל . וכאשר זיהה קרימאל את השק שבידי אחיינו , לא היה גבול לתדהמתו . פין סיפר את המעשה בלוחם , ואז אמר לו קרימאל : "אביך היה הממונה על האוצר של שבט הבאסקנה . השק שבידך הוא האוצר , והלוחם שהרגת אינו אלא לוכךה , מי שגנב את האוצר מאביך בקרב הנורא בנוקה . " אז סיפר קרימאל את סיפורו הקסום של השק : היה היתה אשה יפה , איפה שמה , והיא היתה אהובת בנו של מננן מק ליר . אשה אחרת , שהיתה מאוהבת אף היא באותו בן , הפכה את איפה לעגור וגירשה אותה מהאי של מננן . מאתיים שנה נדדה איפה מאגם לאגם , ולאחר מותה ה...
אל הספר