פרק שלישי קולות זרים

היסוד הדיאלוגי בהיסטוריוגרפיה הישועית של ראשית העת החדשה בשלושים השנים האחרונות הניבה ההפריה ההדדית בץ ההיסטוריה לאנתרופולוגיה מחקר מרתק בשני התחומים . לאחרונה / הצטרפה שותפה שלישית למערכת היחסים בין התחומים הללו : תורת הספרות . היסטוריונים ואנתרופולוגים כאחד נעשים מודעים יותר ויותר ל"תפקידים נרטיביים , " ל"נקודות מבט של מחבר" או ל"קוראים מרומזים" ( ואף לכמה מושגים מסתוריים יותר . ( משולש אוהבים זה הוא בגדר אירוע מבורך , אם כי עד כה היתה תנובתו מעורפלת למדי . הטקסטים נתפסים תדיר כעולמות לעצמם , כמוצרים ספרותיים , שאת יחסיהם עם סוגים של מציאות חוץ טקסטואלית אין אנו רשאים לחקור . מסקנות ספקניות אלה אינן לוקחות בחשבון משהו הנראה מובן מאליו , היינו , שמודעות עמוקה ומרחיקת לכת יותר לממדים הספרותיים והרטוריים של טקסט עשויה לספק בסיס מוצק יותר לשאיפות הרפרנציאליות שהיו בעבר נחלתן של ההיסטוריה ושל האנתרופולוגיה כאחת . מקרה מבחן זה שבו נתמקד יעסוק בקטע ארוך מתוך ספר שראה אור בפריס בשנת Histoire des Isles Marianes , nouvellement converties : 1700 a la Religion chrestienne ; et de la mort glori...  אל הספר