א היסטוריה , רטוריקה , הוכחה . בסדר הזה , כיום , המונח האחרון הוא הפחות ברור . הקרבה המקובלת על רבים בץ היסטוריה לרטוריקה דחקה הצדה את הקרבה שבץ היסטוריה להוכחה . הרעיון שהיסטוריונים צריכים או יכולים להוכיח משהו הוא , בעיני רבים , רעיון שאבד עליו הכלח , ואולי אף מגוחך בעליל . ואולם , אפילו אלה החשים שלא בנוח לנוכח האווירה האינטלקטואלית השלטת , סבורים כמעט תמיד שרטוריקה והוכחה אינן עולות בקנה אחד . אני , לעומת זאת , מבקש להראות , ראשית , שההוכחה נחשבה בעבר לחלק בלתי נפרד מן הרטוריקה . שנית , שעובדה זו , שהיתה ברורה מאליה בעבר , ונשכחה בינתיים , רומזת לדימוי על שיטות עבודתם של ההיסטוריונים , לרבות ההיסטוריונים בני זמננו , שהוא הרבה יותר מציאותי ומורכב מזה המשתקף באופנה העכשווית . התיזות הספקניות המתבססות על צמצום ההיסטוריוגרפיה לממד הנרטיבי או הרטורי שלה נפוצות זה כמה עשורים , אם כי שורשיהן , כפי שעוד נראה , עתיקים יותר . ככלל , בעלי התיאוריות ההיסטוריוגרפיות המציעים תיזות אלה אינם מתעניינים במיוחד בעבודתם הממשית של ההיסטוריונים . ואולם , אפילו ההיסטוריונים אינם נוטים לעיין בהשלכות התיאו...
אל הספר