א . הידע הדתי — מהותו וסגולותיו ראינו שוולפסון בחוקרו את עולם ההגות הדתית , התרחק מן הממד של הזיקה החיה בין המאמין לאלוהיו . חלף זאת הוא בחר להתמקד בניסוחים הדוקטרינריים של הדתות המונותאיסטיות ההיסטוריות ובמתחים הלוגיים שנבעו משילוב החתירה הפילוסופית לאחדות שיטתית עם השאיפה המקראית לפיצול הריבונות ביקום בין האל , העולם והאדם . ואולם אותו ממד של זיקה חיה , המלווה ברגשות עזים , גם מצד האדם וגם מצדו של האלוהים , הוא שעניין את גוטמן . התודעה הדתית לא הסתכמה עבורו בניסוחים מושגיים אובייקטיביים , שמטרתם לקבוע אם מצב עניינים מסוים הוא אמיתי או כוזב . חשוב היה לו אופן ההתייחסות של האדם לאובייקט של אמונתו . מבעד לניסוחים פילוסופיים מטפיסיים , טען גוטמן , משתקפים סוגים שונים של אוריינטציה דתית , סוגים הניתנים להבהרה ולאבחנה . נתבונן אפוא בדרך שבה אפיין גוטמן את התודעה הדתית . בפרק ב של הרצאותיו , דברים על הפילוסופיה של הדת , גוטמן פותח את דיונו באופי התופעה הדתית בהבחנה בין הצד ה'אובייקטיבי' והצד ה'סובייקטיבי' שבדת . אנו יכולים למצוא בדתות שונות אמונות ודעות שונות בדבר טיב האלוהות , הקשר בין האל...
אל הספר