א בכלים מכלים שונים בא דב סדן שטוק להתמודד עם יצירת עגנון ; הדומיננטי שבהם בעל החותם הייחודי הוא ז'אנר המסה שלו , על שנינותה האנליטית , לבושיה הסגנוניים וסממני המשחקיות שלה , על העירוב הטבעי בין יישוב הדעת לבדיחות הדעת . אם כי במוצהר מסר סדן מודעה , בערוב יומו , בראש אסופת חיבוריו , בספרו 'על ש"י עגנון , ' כי הפריד בהם בין 'חוקת המסה לעצמה וחוקת החקר לעצמי , הרי יקשה עלינו להפריד כאן בין הדבקים . שכן קיימת בכתביו על עגנון השפעת גומלין טבעית בין שתי הרשויות הללו , השרויות לעתים זו בתוך זו . המסה שלו טומנת בחובה רמזים והנחיות מאירות עיניים לחוקריו של עגנון , ואילו בדבריו המוגדרים על ידו כמחקר , מצויים לעתים הגיגים ברשות היחיד ושמץ של שיחת חולין של תלמיד חכם . מוקד התעניינותו ופעילותו הפרשנית והמחקרית היה מושתת על המשולש של ביאליק , ברנר ועגנון , אף על פי שבימי חלדו נתן דעתו לפועלה של אוכלוסייה גדולה ורבת גוונים של סופרים עברים . לעומת הגיבוש הקנוני המוגמר של יצירת ביאליק וברנר שמצא לפניו , הרי שונה היה מעמד יצירתו של עגנון , אשר סדן שימש לו בן לוויה נאמן קרוב לשישים שנה . שכן יצירתו הית...
אל הספר