בין מציאות היסטורית לתיאור סיפורי: בין יהודים לפולנים בכתבי ש"י עגנון

א . עגנון וההיסטוריה של יהדות פולין הידרשותו של ש"י עגנון אל העבר ההיסטורי של יהודי פולין , ובכלל זה אל מסכת היחסים בין יהודים לפולנים , שזורה בכלל יצירתו מראשית התרקמותה ועד גילוייה הבשלים בסוף ימיו . א"י בראוור , הגאוגרף וההיסטוריון של יהדות גאליציה , העלה על נס את עדיפותו של עגנון לעומת ההיסטוריון עוד בשנת , 1936 בטרם נתפרסמו ספריו 'עיר ומלואה' ו'קורות בתינו , ' בציינו כבר אז : 'ש"י עגנון הוא לא פייטן בלבד , כי אם גם חוקר שקדן , בקי ומומחה בתקופתו , באנשים ובדיבור שבפיהם , במעשיותיהם , באמונותיהם ובהרגליהם . וכל שההיסטוריון מלביש צורה של פרקים שיטתיים על נושאים שונים , ש " י עגנון מגבשו בצורת סיפור . כל פרט ופרט מבוסס על איזה מקור היסטורי שבכתב ושבעל פה . ' הערכה מעין זו מקבלת את אישורה ביתר שאת לאור יצירותיו המאוחרות יותר של עגנון , בערוב ימיו . רמזים על התעניינותו היתרה של עגנון הצעיר בחקר תולדות עירו בוטשאטש והקהילה היהודית שבה , משוקעים בכמה מיצירותיו הבלטריםטיות . הדבר משתקף לא רק בכתבת הנעורים שלו ' עיר המתים , ' שפרסם בכתב העת 'העת' בשנת 1902 אלא גם בסיפורו 'בחנותו של מר לובל...  אל הספר
מוסד ביאליק