א . בין נוסח לנוסח קורא השרוי בעולמו הבדיוני של עגנון יחוש היטב את להיטותו היתרה בכל שלבי יצירתו אחר המוטיביקה של המוות והחולי . כך מנהגו בסיפורים המפליגים אל ימי עבר , כגון 'והיה העקוב למישור' או 'הנדח , ' כך מנהגו בסיפוריו מן המציאות הקרובה לו , העשויים לפי המתכונת הראליםטית , כגון 'בדמי ימיה , ' 'תמול שלשום' או 'עפר ארץ ישראל' - וכך מנהגו ביתר הבלטה בתחומה של ההוויה האגדית הבלדיסטית והאלגורית , כגון 'מחלת המות , ' 'יתום ואלמנה , ' 'חופת דודים , ' 'הילדה המתה' ו'המלבוש . ' כשם שעגנון כרוך אחר עיצוב חדלונו הביולוגי של האדם , כך הוא משתדל לעתים להתגונן בפניו בכמה מיצירותיו , בהסתייעו בשילוב מוטיביקה של הגיל האוטופי הנכסף , ושל תיאור דמויות הזוכות לאריכות ימים מופלגת ולשיבה טובה . כך זכה חנניה , גיבורו של 'בלבב ימים , ' כי 'בכל שנה ושנה ניתווםף בו כוח וגבורה . בן ק' היה כבן כ' למצוות ולמעשים טובים ולא ניכר בו לא חולשה ולא עיפוי . ' אף מותו הוא בגדר תהליך רצוני וטבעי , ללא תוגת החידלון . אדרבא , חנניה זה 'קיבל עליו להיפטר מן העולם ולילך לבית עולמו שלם בגופו , שלם באיבריו , שלם בחושיו . '...
אל הספר