תבניות אינטרטקסטואליות בסיפור 'בשעה אחת' ודרכי תפקודן

א . המספר נוכח סיפורו סיפורו של עגנון 'בשעה אחת' לא זכה עד כה לתשומת לב ראויה בספרות ההערכה של יצירתו , חוץ מעיונו המצומצם של ש"ד גויטיין אשר אכן ציין : 'כמעט אין צורך להדגיש , שמאמר זה ביקש לפתוח פתח להערכת הסיפור , אך לא למצות ביאורו . ' סיפור זה נדפס לראשונה בשנת 1955 ונכלל לאחר מכן במהדורת אמונה ירון בספרו של עגנון 'עיר ומלואה . ' לפי עדותו של עגנון עצמו משנת , 1958 עלה בפניו לראשונה רעיון הסיפור באחד הימים של שנת תש"ח , ולדבריו : 'מאותו היום ואילך ראיתי את המעשה בצורות שונות ובגלגולים אין קץ . עד ששנה אחת , בט"ו באב , נשלמה צורתו . ' לבסוף הועידו לקובץ סיפוריו על בוטשאטש עירו . אכן עקבות הגלגולים הפרסומיים הללו עדיין ניכרים בסיפור זה , שקיים בו מתח מתמיד בין כוונת עגנון לגולל סיפור עלילתי על מעשה שנתרחש בעירו ובין תיאורים הנלווים לו של תולדות העיר , כגון השרפה הגדולה שפקדה אותה וארחות החיים של תושביה ; ועל הכול ביסודם של אותם תיאורים ובהשתלשלות סיפור המעשה מונחת תשתית טקסטואלית הניזונה מן הספרות התלמודית והמדרשית , המשמשת כוח מניע למתרחש ולמתואר . כך מרמז כאן עגנון על רעיון תוכנית...  אל הספר
מוסד ביאליק