א להלכה אין זה מן הנמנע להבחין בהכנסת כלה' בעקבותיהם של כמה וכמה סוגי ספרות עתיקי ימים ; ניכר כאן טיפוח הרציפות הצורנית בנוסח סיפורי המקמות והפרוזה המחורזת ומשתמרת כאן הצורה של האגדה וסיפורי מעשיות מן הדורות האחרונים ; אלא למעשה רשאים אנו לטעון שאותו גיוון צורני , הניזון מן המסורת הסיפורית , מצטרף לידי יצירה בעלת תנופה ראשונית . רוח האפיקן מרחפת על פני הדברים . במקום הלהיטות אחר המליצה ושעשועי הלשון , לפנינו כאן איזון מופלג בין הניב רב הרבדים האסוציאטיביים ובין הממשות המשתקפת מתוכו . עדים אנו להעמקת תודעתה של הדמות הנודדת , הקולטת סיפורים והמשמשת להם עילה . סיפור המסגרת והדמות מגיעים לכלל הפגשה פנימית , שגורמי ההזדהות והפעלת התודעה הם עיקר לה . ולא זו בלבד , אף הממד הרעיוני גדול כאן יותר לאין שיעור . המדובר כאן הוא הן מבחינת משקלן של הבעיות והן מבחינת כלי ההגות וכלי הספרות המשמשים למטרה זו . לכאורה 'הכנסת כלה , ' מהדורת תשל '' ג , מצטיירת בעינינו כיצור אורגני , שאין לראות בו מעשה תשבץ או מעשה שזירה . היסודות השונים שמהם הורכב נתלכדו ונתאחו והיו לבשר אחד . אף על פי כן אין להיתפס לאשליה ...
אל הספר