תהליכי ההיגוד של סיפורי עם ביצירת עגנון

א . תנאי ההיגוד מבחינת מדע הפולקלור זיקת יצירתו של ש"י עגנון לאגדה ולסיפורי העם , שבעל פה ושבכתב , כבר זכתה לתשומת לבה של ספרות ההערכה הענפה שהוקדשה לה עוד מראשיתה ' . טיבם ומידת פירוטם של הדיונים הללו בסוגיה זו שונים , אך ניכרים בהם כמה כיווני בדיקה והתבוננות : מוטעמת בהם המשמעות האידאית של היצירה לנוכח פנייתו של עגנון אל הספרות היראית לרבדיה , נבדקת דרכו בעיצוב מוטיביקה עממית ומסורתית מבחינה אמנותית מודרנית , נחשפים המקורות העממיים , שבעל פה ושבדפוס , אשר שימשו אותו בעיצוב הסיפורים הללו . עם זאת , הוקדשה עד כה תשומת לב מועטת בלבד להוויה העממית החברתית המגולמת על ידי עגנון בזיקה לתהליך ההיגוד , המתרחש בתוך העדה הנזקקת לו באורח פעיל . עגנון עצמו אמנם הסתייג בהזדמנויות שונות , על דרך האירוניה וההיתול , ממדע הפולקלור המתבונן בכליו המשוכללים בחדרי ההוויה העממית העדתית וביצירותיה שבעל פה . אולם למעשה הוא גילה באורח אינטואיטיבי הבנה מהותית למתרחש בתהליכי ההיגוד , כגון התרקמותו הפומבית של מעשה הסיפור , תנאי המסירה שלו , דמויות המספרים , ארחות הקליטה של הסיפור והתגובה האקטואליסטית על המסופר ...  אל הספר