ניתוחנו את תנועת החסידות העלה את עומק התמורה שחלה בחברה היהודית המסורתית בימיה ובעקבותיה . התמורה לא נגעה אלא במבנה הפנימי בדרך ' הארגון' במקור הסמכות , בקנה המידה הרבודי שבחברה עצמה , ואילו ביחס לעולם החיצון לא חל שינוי . סייגי ההתבדלות נשארו בתוקפם , והרגשת הייחוד של החברה היהודית לעומת העולם הסובב אפשר אף נתחזקה ונת עמקה . ברי , אין מושג ההתפוררות חל על השינויים שנתחוללו בעקבות החסידות , אלא אם כן ניטול מן המושג את משמעותו האמיתית » שכן למעשה לא היו כאן אלא שינויים ותמורות בוויסות חיי החברה , ולא התפוררות במלוא המובן , שפירושה : התפרקות מוסדות החברה והתפזרות חבריה . ואמנם , תופעה של התפוררות חברתית גמורה אינה מצויה כלל ועיקר , והתפרקות של מוסדות מפנה מקום , בדרך כלל , להתהוותם של מוסדות חדשים . הנוגעים בדבר חשים בזמךהמעבר , בהרגשה סובייקטיבית , בתהליך של התפוררות , שעה שהמוסדות הישנים כבר הופקע תוקפם ואילו החדשים עדיין לא נתבססו וטרם נתרקמה זיקה של חיוב בין המוסדות לבין יחידי החברה . אפשרות של התפוררות צפויה רק לחברה כחברה היהודית שאנו דנים בה , שקיומה מותנה בסיוג ובהסתייגות מכווני...
אל הספר