תיאורנו את החברה המסורתית לא העלה אותה עד כה אלא בהוויתה המתמדת' כאילו קיימת היתה ללא תמורות וחילופים . ניתוח המבנה הריבודי והמדליות אף הוא לא הצביע אלא על השינוייט' שחזרו וחלו במשך הזמן בתפיסת העמדות בחיי הקהילה על ידי יחידים או קבוצות . אולם המעבר של העמדות מיד ליד אינו דין שיגרור אחריו שינוי במבנה , תוספת או גירעון במילוי התפקידים . מנגנון החברה וויסות פעולותיה עשויים להשתמר לה , על אף תמורות בהרכב יסודותיה . והרי שינוי היסודות אגב חילוף משמרות של אבות ובנים הוא , מכל מקום , מתופעות היסוד בחיי כל חברה , ואיז בו עדיין משום שינוי במבנה . אלא שלמעשה , לא חילוף העמדות במעבר מאבות לבנים , ולא העליות והירידות במסלולי המוביליות , הם הגורם היחיד לשינוי ולתזוזות בחיי החברה . אף בחברה המסורתית' שאנו עוסקים בה , עמדנו בתיאורנו על תמורות בדרכי הפעולה של המוסדות , שיש לראותן שינוי מבנה ופונקציה . השינוי בעמדת הרבנות בתחילת התקופה , והתעצמותה של שכבת בעלי המלאכה במחציתה האחרת , עשויים לשמש דוגמה לכך ! ואילו בתחום התרבותי הרעיוני , התפשטותה של דרד הפלפול בלימוד הישיבות בתחילת התקופה , וחדירת רעיו...
אל הספר