עיסוקנו בבעיות של המגע בין היהודי והלא יהודי » ד עתה לא היה אלא במה שנוגע לאינטרסים של החברה היהודית גופה . ההיתרים להתעסקות הכל כלית ניתנו כדי לתת מחיה לבני החברה היהודית' והאיסור של המגע בענייני תרבות ודת היה מכשיר ששמר על הצביון היהודי של החברה . אולם בכך לא תמו הבעיות . החברה היהודית הוצרכה להסדיר את התייחסות הבריה לחברה הסובבתם מצד האינטרסים המשותפים . עליה היה לקבוע סדרי משפט ומוסר במגע ובמשא בין היהודי ובין הלא יהודי . לכאורה הוסדרו בעיות המשפט בין היהודי והלא יהודי על ידי הרשות הכוללת , המדינה , הימלכות' בלשון המקורות שלנו . ה'קיומים , ' הפריבילגיות . קבעו בכל מקום את מוסדות המשפט המוסמכים לדון במשפטים בין יהירים ובין לא יהודים — ואלה הם , כרגיל , בתי משפט לא יהודיים . אולם מוסדות שיפוט אינם משמשים אלא להכרעה ביחסים שכבר נשתבשו' ואילו מגע ושיתוף כלכלי , כפי שהיה מתנהל בין חברי החברה היהודית לבין החברה הלא יהודית , צריכים הסדר מוסדי שוטף , מעין הסכם שאינרכתוב' ושמא אף אינו מפורש , על הרצוי והנאות בהתייחסות הדדית זו . לפתרון בעיה זו , שהיא בעיה סוציולוגית ולא משפטית' אין בתי המש...
אל הספר