פרק רביעי דרכי המגע עם הסביבה

בתורת סיכום לניתוח שבשני הפרקים הקודמים נוכל לומה שהעדה היהודית היא אמנם קבוצת משנה לחברה הכוללת' אבל מחמת הזיקה ההדוקה שביו חבריה בינמ לבין עצמם ומחמת ההסתייגות הדתית הסוציאלית מן החברה הכוללת הרי היא מכל מקום חטיבה חברתית מיוחדת , שהכינוי 'עולם בפני עצמו' יפה לה . הגדרה זו מגלה את הסתירה שציבור זה שרוי בה . שהרי עולם בפני עצמו זה מתקיים מתוך מגע תמידי של שוכניו עם בני העולם הסובבם . דרכי המגע ומידת תכיפותו תלויים בתנאים המשתנים ממקום למקום ומיחיד ליחיד . לשם הבהרת הבעיה כראי להעביר לנגר עינינו שני טיפוסים מנוגדים' הנבדלים זה מזה מצד מגעם ומשאם עם העולם הלא יהודי הבדל גמור . הדוגמה הקיצונית לתכיפות המגע הוא היהודי היושב עם בני משפחתו יחידים בין הגויים בכפר , במבצר ופעמים אף בעיר , ומשלח ידו חוכר אחוזה , מחזיק בית מזיגה' סוחר' מלווה כספים , גובה מכס' וכדומה . הצרכים שיחיד זה יכול לספק לעצמו מתוך מלאכתו אינם אלא מעט . בסיפוק רוב צרכיו נשען הוא על חילוף תוצרתו ושירותו עם בני הסביבה — בעזרת אמצעי החליפין , הכסף . יתר על כן , אדם כזה מקיים גם יחסי שכנות עם שכניו הלא יהודיים כל אימת שהשעה ...  אל הספר
מוסד ביאליק