הנתונים הדימוגראפיים ותאיקולוגיים , הדתיים התרבותיים והפוליטיים שתיארנום בפרק הקודם צריכים להיחשב כנתונים אובייקטיביים , שקבעו את מסגרת הקיום של הציבור היהודי בכללו . היחס שהתייחס כל יחיד מן הציבור לעולם הלא יהודי במחשבה ובמעשה נקבע על פי נתונים אלה . אלא שההגות וההתנהגות של כל פרט אינן בבחינת תגובת יחיד בלבד לנתונים הללו . מסורת של מערכת מושגים , של נורמות מקוילית , מדריכות את מחשבתו ואת מעשיו של היחיד בתחום זה כבתחומים אחרים . מסורת זו של מערכת המושגים והנורמות עלינו להגדיר או לסייג בתיאורנו . השאלה העיקרית הראשונה בעניין זה היא : מה מקומה של היהדות בעולם הגויים לפי תורתה שלה . לשון אחר' במה ראתה העדה היהודית את ההבדל העיקרי בינה לבין העולם שהיא מסתייגת ממנו . התשובה ניתנת לכאורה על פי מושג דת האמת' שהמסורת היהודית מייחסת לדת היהודית לבדה , ואילו את שאר כל הדתות . והנצרות בכללן , שכלפיה יש כאן צורך בסיוג הלכה למעשה' רואה היא כדת של טעות , של בדיה י . המסורת התלמודית מכנה את כל הדתות מחוץ לדת היהודית במושג שלילי אחד' הוא מושג 1 המושג 'תורת אמת' נמצא בברכת התורה ! הצירוף 'דת האמת' נמצ...
אל הספר