בפרק המבוא הנחנו לתיאורנו הנחה , שחלקי העם היהודי המפוזרים על פני ארצות רבות הם חטיבה חברתית אחת . אולם יש בו בפיזור גם כדי לגרום שכל חלק וחלק של חטיבה זו יהא שייר בו בזמן לחברה אחרת , היינו לחברה הסובבת הלא יהודית . אלא שטיב השייכות הזאת שונה במהותו מן השייכות אל הכלל היהודי . לחברה הלא יהודית הסובבת שייך הציבור היהודי בכל מקום , ראשית כול , שייכות איקולוגית . לכאורה שכנות המגורים אינה אלא עובדה פיסית , אך לאמתו של דבר קובעת השכנות הפיסית שייכות סוציולוגית יסודית . אנו רשאים לדבר על שייכות חברתית בכל מקום שבני אדם מקיימים ביניהם קשרים כל שהם למילר צורכיהם . לפי הגדרה זו , מהווים היהודים בכל מקומות מושבותיהם חלק מגופה של החברה הסובבת . הם ממלאים בחברה זו פונקציות מסוימות , והרבה מצרכיהם שלהם מתמלאים על ידיה . בלשון הסוציולוגיה יש לקרוא לציבור היהודי 'קבוצת משנה' של החברה שהוא יושב בה . בתורת קבוצת משנה מסויגת היא בדברים הרבה מן החברה הכוללת . אבל מצד אחר , היא משתלבת בה עד שאין לה קיום בלי השתלבות זו . תפקידינו בפרקים הבאים יהיה לעמוד על טיבה של השתלבות זו , כשם שמתפקידינו יהיה לתאר את...
אל הספר