כפי שתואר בפרק הקודם , מונופולים מאופיינים בדרך כלל בקיומה של " ס ובלנות ניהולית מוגברת כלפי ביזבוז וחוסר יעילות" . ( Leibenstein 1980 ) ס ו בלנות זו 9 כלומר , העברת עושר מהצרכנים למונופול . 10 ראה סעיף . 10 . 3 מוסברת על ידי חסרונו של כוח מחנך ומטיל משמעת בשווקים מונופוליים . כוח זה קיים בשווקים תחרות יים , ובא לידי ביטוי באיום של המתחרים להעביר אליהם את הצרכנים להם מוכרת החברה הרלוונטית את מוצריה באם החברה תכשל לספק יחס מחיר - תועלת תחרותי . חסרונו של כוח זה מסביר גם את חוסר יכולתם של בעלי החברה לבקר באופן מדוייק את ביצועי מנהלי המונופול . בסביבה שכזו יכולי ם המנהלים לשאוף להשיג גם מטרות שאינן מיקסום הרווח לבעלי המניות , כגון : מינוי מנהלי ביניים בחברה על פי קשרים אישיים עם המנהלים הבכירים ולא בהתאם לכישוריהם . חסרונו של לחץ תחרותי פוגע גם בתמריץ של המונופול להתייעל ולהשקיע ברעיונות חדשים , לבחון שיפורים שנדרשי ם על ידי הצרכן , ולהשקיע באופן כללי במחקר ופיתוח ובחדשנות , ובכך מונע כל חיסכון משמעותי בעלויות . חוסר יעילות זה הינו בעל אופי דינמי , ולכן הוא בעל משמעויות עתידיות כבדות . בס...
אל הספר