כוונת הפרק : תשובה על השאלה המוצעת בהכרעת זה מצר השני הזכור בפרק הקודם , וביטול סותרו אשר לכאורה הוא לצדק בפרק אי ובגלל הראיות הנזכרות , הן המובאות מן הכתובים בסיפורי הכהנים הגדולים ומלכי פרס וצאצאי יכניהו , הן המובאות מדברי האחרונים שזכרנו ובפרט מן הסדר עולם עצמו בשנות הושע , נשוב אל השאלה הנזכרת , כי האמנה סך השנים ליצירה באומתנו לא התקבל מתורה שבכתב ולא ממסורת סיני גם לא כמוכרת מהתוודעו בעצמו לאמיתי ובלתי מסופק עד שלא ייתכן להרהר אחריו , אבל מאשר בעל סדר עולם , שהיה קדמון , מעת התנאים , כתב בהחלט לפי מה שנראה לו , כי גאולת מצרים היתה ב' תמ " ח ומנה שנות בית ראשון לא יותר מת"י , אם מבחינת שנות המלכיות לבד כאמור , או מן הטעם האחר שכתבנו בפרק ב' משמו של ראב " ד , וכן לפרס בפני הבית , אם מסברת איזה מחכמי העתים שבימיו , אם מסברת עצמו , לא מנה כי אם ל"ד שנים , אשר לפי סגנון דברים אלו הסך כלו ליצירה עם הנמנה לשטרות הוא עצמו הנהוג מאז והנה . הנה חז"ל כלם הבאים אחריו - עם מה שלא נעלם מהם כל ספק וראייה והודאה שיצויירי אל כל חלק מן הסך לפי הראוי לו , כנזכר , כאמרנו גם כן בקצת פרקינו אלה , שר '...
אל הספר