על מות חכם וכוחה של הרוח: חיים וירשובסקי

ביום " באלול , ב 24 באוגוסט , 1977 נפטר לעולמו בירושלים חיים וירשובסקי , הפרופסור ללימודים קלסיים באוניברסיטה העברית . העיתונות בארץ התעלמה כליל מן המאורע או ייחדה לו שלוש ארבע שורות באחד העמודים האחרונים , אף שבקהילייה האקדמית בישראל שוררת תמימות דעים כי חיים וירשובסקי היה אחד מגדולי אנשי המדע בארצנו , צדיק בדורותיו , מופת של אצילות רוח . התייחסות זו למנוח הדגול מביכה , מכאיבה ומדאיגה . עם חיים וירשובסקי נפגשתי בראשונה באמצע שנות השלושים כשהגעתי לאוניברסיטה העברית ישר מבית הספר בעיירה קטנה בצפון מערב פולין . וירשובסקי היה בן וילנה , אותו מרכז של חיים ותרבות יהודיים אשר ניתן להשוותו רק ליבנה , לסורא , לפומבריתא , לטולדו ואולי לפרנקפורט ; עירו של הגאון מווילנה , עריסת תרבות יידיש , צור מחצבתו של הסוציאליזם היהודי , ולאמתו של דבר - של התנועה הסוציאליסטית הרוסית בכלל . חיים וירשובסקי בא לארץ וכבר עברית רהוטה בפיו , והיידיש שלו שורשית , עסיסית , כמתנגנת כולה . הוא גדל במשפחה ספוגת תרבות יהודית ורוסית כאחת והיה בן בית בארבע ספרויות , בהן הפולנית . בסביבתי , בספר הצפוני של פולין הקונגרסאבית...  אל הספר