היסטוריה אידאולוגית יוצרת לעצמה את רוח הנקמה הרודפת אותה . היא נולדת מכיסופים מעמיקים לוודאות של גאולה ולשלמותה , לפתרון פסקני של כל החידות ולתקנה שלמה של כל הרעות . וכאשר נכזבת התקווה ומתברר שהגואלים אינם אלא צלמים שכרעיהם כרעי חרס , או אז שוקעות אומות , תנועות ומפלגות בתהומות של ערבוביה וייאוש ; הן מרגישות נבגדות ומרומות , מתביישות בפיתו"הן , מפקפקות בשיקול דעתן , נחרדות מפני מה שהתלהבו ממנו אתמול . פורץ משבר של זהות . בני אדם שוב אינם מסוגלים להתפשר עם עברם הלאומי המידי ועם דמותם בעיני עצמם . כמעט אין אומה בימינו שנחסך ממנה משבר שכזה . גרמניה עדיין צריכה להתגבר על היטלר ועל כל אותן מסורות , שאיפות , ערכים , דימויים וסמלים בהיסטוריה שלה , שסללו את הדרך לפני היטלר . איטליה בימינו רדופת עשרים שנות פשיזם . צרפת מתקשה להתנער מן הסיוטים של 1940 ושל משטר וישי . פחות מארבעים שנה אחרי שקברו הרוסים את העבר הצארי וכל מעלליו , ועשרים וחמש שנים אחרי שכמעט כל מנהיגי מהפכת אוקטובר נשפטו , נידונו והוצאו להורג כבוגדים פליליים , נאמר להם פתאום ( ועמם - לכל התנועה הקומוניסטית בעולם , ( שבמשך ימי דור ש...
אל הספר