13 בפברואר 1902 בתא הרכבת אחרי ורצ'יורובה . ' נוף מדיף ריחות של בוקר לאורך שפת הדנובה . בוהק צהבהב מבליח על המים שפניהם כמראה עמומה . שנתי היתה רעה , אבל עכשיו אני נוסע במצב רוח טוב של בוקר אל עבר המזרח המסתורי . אמש הייתי אצל שלזינגר [ ואמברי ] בפשט . הקדמתי לצאת ברכבת הצהריים , ולאנשי הוריתי להמתין לבואו של ג'ו ןקאואן , [ שאמור להגיע מאוסטנךה בשעה חמש ועשרים 2 וחמש דקות אחר הצהריים . שלזינגר [ ואמברי ] לא היה בטוח כלל שאבוא אליו עכשיו , כשכבר אינני זקוק לו . רציתי להראות לו שאפשר לבטוח בי . גם היה שכר לבואי אליו . הוא נתן לי כמה רמזים טובים . בייחוד שכהן [ הסולטאן ] זקוק לי עכשיו בדחיפות . הוא אף הבטיח לבוא ללא דיחוי אם אקרא לו , כלומר אם נעלה על שרטון . אחר כך הלכתי דרך עיר הולדתי העטופה חשכת לילה אל תחנת הרכבת . ידידי ג'ו הגיע על פי לוח הזמנים , ולאחר שבירכנו זה את זה בלבביות המשכנו יחד בנסיעתנו . 15 בפברואר , [ 1902 ] קושטא 3 מאז ימי נוולינסקי - בפעם הרביעית בקושטא . אותה עיר כשהיתה : צבעים , צבעים ונביחות כלבים et tout le reste - ( וכל השאר . ( מן האונייה יצאתי מיד עם הד"ר וליש א...
אל הספר