[צוואתו של ר' דוד ממאקוב]

לכו בני שמעו לי , מי האיש החפץ חיים ללכת בדרך אמת בתורתו ויראתו ית , ' הרחק מאד מאדם אשר בו נגע לבן אדמדם צרעת ממארת , עזה כשלג הבהרת , פועלי און העטופים בלבן אשר להן כנפים ככנפי החסידה ולתורה ולתעודה . ואמרו אין להם שחר כי היא מתגברת מרת השחר מרה שחורה , תורתינו הקדושה והטהורה אשר נותנת חיים לעושיה בעוה"ז ולעוה"ב » אוי לנו ולדורותינו שעלתה בימינו , הכת הזאת הסרים אחרי התוהו' צץ המטה פרח הזדון' יצץ ופרח ישראל' ישראל מעזביזר אשר מת בשנה תקי"ט יא , היא שנת חתונתי . וזכורני שהיה מפורסם ללא למדן רק לבעל שם כותב קמיעות , ולא למד כלל כי לא הי' יכול ללמוד והי' הולך תמיד בשווקי' ורחובות עם חוטר גאוה , ' בפיו הלולקי וציבק , 3 ומדבר עם הנשים ומתערב בהן' ואם באה אצלו אשר , שהי' לה מיחש הי' ממשמש בדפק כאשר ספרה לי אשר . זקנה אשת ת"ח . ומי שהי' מבקש לדעת עתידות היה דורש ממנו , כאשר ספר לי ת"ח גדול וזקן מיוחס , נכד , 10 ראה למעלה בפרק-על תולדות חייו של ר' דוד . . 1 החסידים , הלובשים לבנים , מתנגדים לתלמוד תורה , מפני שמגביר מרה שחורה . / א . הורוהנקי בספרו 'החסידות והחסידים' קובע את שנת פטירת הבעש"ט...  אל הספר
מוסד ביאליק