פן האיכות של היפה תבע מן התודעה , כתנאי הכרחי , ויתור מוחלט על האינטרס , על התעניינותה בקיום . אולם , לאחר שדמות היפה התגלתה במלואה שב האינטרס , החל מסעיף ארבעים ואחד בביקורת כוח השיפוט , ונוטל חלק פעיל בדיון . ההופעה המחודשת של האינטרס מתגלה בעקבות הכרח קישור הטעם עם משהו אחר . אותו 'משהו אחר , ' מסביר הכתוב , אינו אלא האינטרס . " כיצד עשוי הטעם להתקשר עם האינטרס אם הטעם עצמו תבע קודם לכן ויתור מוחלט על האינטרס ? שאלה מעין זו עשויה אמנם להקשות על פרשנות המניחה את הדיון האסתטי כתורת יופי לשמה , מתוך שיקולי יופי בלבד לא ניתן לתרץ את שובו של האינטרס . אולם , השאלה נפתרת מאליה באמצעות הפשר הארוטי . הפשר הארוטי חשף מלכתחילה את קשריו של הטעם עם אותו 'משהו אחר . ' פשר זה קבע את הדיון האסתטי , לא כתורת יופי לשמה אלא כמרכיב ארכיטקטוני המתקשר עם כל שאר מרכיבי המערכת , בראש ובראשונה עם האינטרס הארוטי עצמו . מתוך הפשר הארוטי הובהר כי ויתור התודעה על האינטרס מוכתב למעשה על ידי האינטרס הארוטי עצמו , משום אי יכולתו להיטהר , במציאות האמפירית , מן התאווה . נקודת המבט הארוטית ביססה את הקשרים הארכיטקטונ...
אל הספר